top of page

​"הליכי בוררות מתאימים רק לסכסוכים שניתן להסכים עליהם, והסכמת הצדדים היא שמעניקה לבורר את הסמכות להכריע בדרך היעילה, המהירה, החסכונית והצודקת ביותר בסכסוך".

ד"ר רמדאן אבו עקלין, בורר

                                                                                                                         בוררות אונליין

מהי בוררות​

בוררות היא דרך חלופית להכרעה בסכסוך שבין אדם לחברו שלא באמצעות בית-משפט.

המיוחד בבוררות הוא שמרבית ההסדרים שבה נקבעים מראש ובהסכמה בין בעלי הדין המסוכסכים, לפי ראות עיניהם, החל מקביעת זהות הבורר וסמכויותיו ועד לקביעת מועד מתן פסק הבוררות. הסכמות אלו שהושגו בין בעלי הדין מחייבות אותם ומחייבות גם את הבורר.

מכוח אילו חוקים מתנהל הליך הבוררות?

  • הליך הבוררות מתנהל מכוח ״חוק הבוררות, תשכ״ח־1968".

  • בוררות שעניינה פתרון סכסוכים בתחום דיני עבודה מקבלת את מעמדה מכוח סעיף 28 לחוק בית־הדין לעבודה, תשכ״ט-1969, הקובע כי יישום דבר בחוק זה לא יתפרש כאילו הוא בא למנוע מסירת עניין פלוני לבוררות". בנוסף, הסמיך סעיף 79ב לחוק בתי־המשפט [נוסח משולב], תשמ״ד-1984, כל בית־משפט להעביר לבוררות עניין אזרחי שבפניו, בהסכמת בעלי הדין.

  • הצדדים לבוררות רשאים להחליט ביניהם שהבוררות תתנהל לפי חוקים כלשהם, גם אם לדוגמה מדובר בבוררות לפי החוק הניגרי או החוקים המקובלים באיחוד האירופי בלבד. הבורר יהיה מחויב לדון לפי החוק או החוקים שנקבעו מבעוד מועד בהסכם בין הצדדים ולא יורשה לסטות מהם.

 

מהם יתרונות הליך הבוררות לעומת ההליך בבית-משפט

  • הבורר המכריע בסוגיה שבמחלוקת בין הצדדים, הינו גורם שבשל אישיותו או בשל תחום מומחיותו נבחר על ידי בעלי הדין, אשר נתנו בו את אמונם, להבדיל מהליך בבית משפט שבו לבעלי הדין אין כל יכולת להשפיע על זהות השופט.

  • בהליך בוררות, בניגוד להליך בבית משפט, בעלי הדין חופשיים להחליט האם יחולו בהליך כללי הפרוצדורה ודיני הראיות, אשר לעיתים הינם נוקשים ומקשים על עשיית צדק או דרכי ההוכחה. בעלי הדין אף רשאים להחליט להשתחרר מהדין המהותי, להסכים על קיום דיון מעשי וענייני, ללא תלות בחוקים השונים הנוגעים לפרוצדורה ולמהות.

  • הליכי הבוררות מתנהלים בצנעה ואינם חשופים לרשות הרבים. ישיבות הבוררות מתקיימות בדלתיים סגורות, ועל בעלי הדין חל איסור פרסום וחשיפה תקשורתית, אלא אם הם החליטו אחרת.

  • עלות הליך הבוררות - חסכון במשאבים, בזמן ובהוצאות רבות ומיותרות. 

מהו הסכם בוררות?

הסכם בוררות הינו היסוד שעליו מושתת הליך הבוררות. מקיומו של ההסכם ניתן ללמוד על רצונם של בעלי הדין לבחור במנגנון הבוררות ולהעדיפו על פנייה לבית־המשפט. פירושו של הסכם בוררות הוא הסכמת בעלי הדין להגביל את זכותם לפנות לבית־המשפט לבירור הסכסוך שביניהם, למעט לשם קבלת סעדים שונים במהלך הבוררות.

בעלי הדין יכולים לסכם ביניהם את הסכם הבוררות בשתי דרכים:

1. במסגרת הסכם שנעשה ביניהם, שבו הם קובעים מראש ובכתב, בין יתר המוסכמות, כי אם יתגלע סכסוך ביניהם בעתיד בקשר להסכם זה, הם לא יבררו אותו בבית־משפט אלא בהליך בוררות.

2. בהסכם שנערך במיוחד בקשר לנושא הבוררות, לאחר שנתגלע סכסוך ביניהם.

מיהם הצדדים לבוררות?

סעיף 1 לחוק הבוררות קובע כי הסכם הבוררות מבטא הסכמה "למסור לבוררות סכסוך שנתגלע בין הצדדים להסכם, או שעשוי להתגלע ביניהם בעתיד״. על כן, מי שחתם על ההסכם הריהו "צד להסכם". אולם, די בכך ששמו של אדם מופיע כצד להסכם בוררות (או להסכם שבו מופיע סעיף הבוררות) כדי שיוכל לתבוע או להיתבע בבוררות, גם אם לא חתם עליו. עם זאת, אם צד התנגד להכללת שמו בהסכם, או ששמו הוכלל בלא הרשאתו, הרי שלא יוכל להיחשב כצד להסכם הבוררות.

יצוין כי אם קיים מארג של הסכמים בין צדדים, ורק חלקם כוללים סעיפי בוררות, לא ניתן לדון במסגרת הבוררות בעניינים הקשורים בהסכמים אשר אינם כוללים את סעיפי הבוררות. על אף האמור, ייתכנו מקרים שבהם אדם יהיה צד להליך בוררות אף אם לא ערך או חתם על כל הסכם הדן באותה בוררות.

על מה יש להקפיד בניסוח הסכם בוררות?

כאשר אין הסכם בוררות מפורט שנחתם בין הצדדים, וכל עוד לא משתמעת כוונה אחרת מההסכם בין הצדדים, יכולה התוספת לחוק הבוררות, הקובעת קווים מנחים לקיום הליך בוררות, להוות או להשלים את החסר בהסכם הבוררות.

כאשר נערך הסכם בוררות בין הצדדים לפני שפרץ סכסוך ביניהם, רצוי לכלול בעיקר את הנושאים הבאים:

1. הסכם הבוררות ינוסח בצורה הצופה את פני העתיד.

2. זהות הבורר - בורר הבקיא בתחום.

3. סמכויות הבורר - חשוב גם לקבוע האם יהיה הבורר רשאי להעניק סעדי ביניים, פסקי ביניים, מינוי מומחים ועוד.

4. הכפפת הבורר לדין המהותי: הכפפת הבורר לדין מהותי מונעת ממנו את היכולת לפסוק בכל דרך הנראית לו ושאינה נשענת על חוק הבוררות. במקרה שבו סעיף הבוררות לא יתייחס לנושא זה, תחול התוספת לחוק הבוררות הקובעת כי הבורר לא יהיה קשור בדין המהותי.

5. דיני הראיות או סדרי הדין הנהוגים בבתי־משפט: ניתן לקבוע כי הבורר לא יהיה כבול לדיני הראיות, וכך לאפשר את הגשתן של ראיות שאינן קבילות בהליך שבבית־המשפט. הליך שכזה משקף את העדפת הצדדים לקדם את גילוי האמת בכל דרך. במקרה של אי התייחסות לנושא זה, תחול התוספת לחוק הבוררות הפוטרת כבילה לדיני הראיות או לסדרי הדין.

6. הנמקת פסק הבוררות והזכות לערער עליו: ברירת המחדל היא כי על בורר לנמק את פסק דינו.  יחד עם זאת, כדי שתהיה לצדדים אפשרות לערער על פסק הבוררות, עליהם לכלול התייחסות מפורשת לכך בהסכם.

7. לוח זמנים של הליך הבוררות: הצדדים יכולים להסמיך את הבורר לתת פסק ״בכל מועד שייראה לו״, או להגביל את מתן פסק הבוררות לפרק זמן קצר יותר. 

כיצד בוחרים את הבורר?

​כאשר צדדים לסכסוך החליטו כ׳ ברצונם להביא לסיום המחלוקת ביניהם בהליך של בוררות, הרי שזהות הבורר ואופן מינויו חשובים מאוד. באופן בחירת הבורר חשוב כי ימנעו וינוטרלו ניגודי עניינים. לשם כך יש לקבוע, כ׳ גוף שלישי הוא שיחליט ויבחר את הבורר.

כאשר בכוונתם של צדדים להסכם להתחיל בדרך חדשה של עסקים, והם מחליטים לעגן את הליך הבוררות בהסכם ביניהם, חשוב להימנע מלנקוב בשם של בורר ספציפי. זאת, על מנת למזער את החשש, שמא הצעתו של אחד הצדדים למנות מומחה מסוים כבורר היא בשל ידיעה או אף תקווה לקבלת העדפה מצד הבורר.

זהות הגוף השלישי האמור לבחור את הבורר חשובה גם היא. על הצדדים לשקול האם ברצונם לפנות לגוף משפטי או כלכלי על סוגיו השונים (לדוגמה - בישראל: לשכת עורכי הדין, המשכן לפתרון ובירור סכסוכים או לשכת רואי-החשבון בישראל, או אולי אף לבית-המשפט, או למוסד מקצועי יותר בתחום שבו עוסקים היחסים העסקיים ביניהם, כדוגמת ארגון הקבלנים, ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים או השמאים.

 

מה יהיה שכר טרחת הבורר?

הכלל הוא, שכאשר אין כוונה אחרת משתמעת מהסכם הבוררות, בעלי הדין חייבים לשלם לבורר את שכרו ואת הוצאותיו, בסכומים, בחלקים ובמועדים שיקבע הבורר. אין הגבלה על פי חוק הבוררות לשכר טרחת הבורר. החוק מאפשר לבורר להורות על הפקדת הסכומים טרם תחילת ההליך, או על מתן ערובה לתשלומם. בנוסף, בעל דין רשאי לשלם לבורר על חשבון שכרו כל סכום שבעל דין אחר מפגר בתשלומו, והוא זכאי בכל עת לתבוע את הסכום ששילם מבעל הדין שבעבורו שילם.

גם אם הבורר לא גבה את שכרו במהלך הבוררות, וגם אם לא התנה את מתן פסק הבוררות בתשלום שכרו, עומדת לו הזכות לתבוע את שכרו בתביעה רגילה. כמו כן, כאשר דיון בסכסוך שעבר לבית־משפט הוחזר לבורר, לאחר שכבר שולם לבורר שכר עבור עבודתו, באפשרות הבורר לגבות שכר על טרחתו הנוספת.

בית־המשפט רשאי, על פ׳ בקשת בעל דין, להפחית את גובה השכר שקבע הבורר שלא על דעת בעלי הדין, אם ראה שסכום זה מוגזם. בהתאם לכך, בית־המשפט רשאי לצוות על החזרת סכומים ששולמו לבורר כשכרו, והכול כשאין כוונה אחרת משתמעת מהסכם הבוררות.

התשלום כולל הקלטה ותמלול של כל ישיבות הבוררות. הקלטת הישיבות מומלצת מאוד אך מותנית בהסכמת הצדדים.

כיצד מתחיל הליך הבוררות?

הליך הבורחת יכול להיפתח בארבע דרכים:

א. פנייה לבורר מוסכם על פי הסכם הבוררות בין הצדדים, והתחלת ניהול הבוררות באופן עצמאי על ידי הצדדים, ללא כל מעורבות חיצונית, זאת בכפוף לכך שהבורר קיבל על עצמו את ניהול הבוררות.

ב. פנייה לבית־המשפט, בתגובה לתובענה שהוגשה על ידי צד אחד להסכם, כדי שבית־המשפט יחייב את הצדדים בקיום הבוררות.

ג. הפניית הצדדים לבוררות על ידי בית־המשפט, מכוח סמכותו להורות על כך לפי סעיף 79ב לחוק בתי־המשפט. כך, כאשר אין הסכם בוררות בין הצדדים, יכול השופט בהליך להציע לצדדים לפנות לבוררות, אך העניין תלוי בהסכמת הצדדים.

ד. פנייה למוסד לבוררות שלא מכוח ההסכם, ביוזמת הצדדים לסכסוך ובהסכמתם, ובקשה להתדיין בפניו.

כיצד מתנהל הליך הבוררות?

הליכי בוררות יכולים להתנהל באופן זהה לאופן שבו מתנהלים הליכים אזרחיים בבית־המשפט, כפי שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 באופן הבא:

1. הגשת כתבי הטענות של הצדדים - כתב תביעה, כתב הגנה וכתב תשובה.

2. דיון מקדמי - במסגרתו מעלים טענות מקדמיות ובודקים בעיות ומחלוקות שעולות משלב הטענות. בנוסף, זהו שלב של גילוי מסמכים, שאלות הבהרה וכן הכנה לשלב ההוכחות - על ידי הגשת תצהירים וחוות דעת.

3. שלב ההוכחות - חקירה ראשית, חקירה נגדית, חקירה חוזרת וסיכומים.

4. פסק דין.

במה שונה סדר הדיון בפני בורר מזה שבבית משפט?

ככלל, סדר הדיון בבוררות יכול להיות זהה לדיון בפני בית־המשפט, אולם לרוב יהיה מהיר יותר. עם זאת, הצדדים יכולים להגיע לכל הסכמה שהם רוצים ביחס לאופן ניהול ההליך, לרבות האם יהיו רשאים להיות מיוצגים על ידי עורך־דין, ביחס לאופן הגשת התצהירים (בכתב או בעדות בעל־פה), ביחס לאופן חקירת העדים וכדומה, בניגוד להליך בבית־משפט שבו אין לצדדים חופש רב והגורם המכריע הוא השופט. ככלל, הליך הבוררות הינו הליך גמיש יותר, הנתון כולו להסכמת הצדדים.

עם זאת, בניגוד להליך אזרחי בבית־משפט, שניתן לנהל אותו ללא חובת נוכחות בעלי הדין, בהליך הבוררות לא ניתן לקיים ישיבה בהיעדר צד שלא התייצב, אלא אם הוא הוזהר מראש, בכתב או בעל־פה, על ידי הבורר כי ייעשה כן. בנוסף, צד המעוניין לכפור בסמכות הבורר ובהליך הבוררות רשאי להימנע מלהופיע לדיונים, ואין לבורר אפשרות לנקוט בכל הסנקציות, הקבועות בפקודת ביזיון בית המשפט, וזאת בניגוד להליך בבית־המשפט, שם השופט יכול לכפות את הגעתו של בעל הדין תוך הטלת סנקציות כנגדו.

במשך כמה זמן מתנהלת בוררות?

חוק הבוררות קובע כי הבורר יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה של הסכסוך.

על פי החוק, על הבורר לתת את פסק הבוררות תוך שלושה חודשים מהיום שהתחיל לדון בסכסוך, או שנדרש להתחיל בו על ידי הודעה בכתב של בעל דין, הכול לפי המוקדם יותר. אולם הבורר רשאי להאריך את התקופה בעוד שלושה חודשים נוספים. עם זאת, הצדדים רשאים במסגרת הסכם הבוררות להסמיך את הבורר לתת פסק בוררות בכל מועד שייראה לו, או להגבילו בזמן אחר מזה המופיע בחוק.

תוך כמה זמן חייב הבורר לתת פסק בוררות?

כאמור, הצדדים להליך הבוררות רשאים להסמיך את הבורר לתת פסק בוררות בכל מועד שייראה לו לנכון, או להגבילו בזמן. לחלופין, אם לא קבעו זאת הצדדים בעצמם, על הבורר לפסוק תוך שלושה חודשים מהיום שבו החל לדון בסכסוך, או מהיום שבו נדרש להתחיל בו על ידי הודעה של בעלי הדין, הכול לפי המוקדם יותר. לבורר יש אפשרות להאריך את מועד מתן פסק הבוררות בעוד שלושה חודשים נוספים. עם זאת, כאשר לא נקבע מועד חד־משמעי, על הבורר לתת את פסק הבוררות תוך זמן סביר לאחר שלב שמיעת הראיות והסיכומים.

כמו כן, בורר אינו כפוף לסדרי הדין הנהוגים בבית־משפט, אלא אם כן הצדדים הכפיפו אותו להם במפורש, והוא מוסמך להוציא פסקי ביניים. לפיכך, בניגוד לסדרי הדין הנהוגים בבית־משפט, יכול הבורר להחליט לשמוע את הטיעונים ולקבל את הראיות בתביעה הראשית, לתת פסק ביניים לגביה ורק לאחר מכן לשמוע את הטיעונים ואת הראיות הקשורים בתביעה הנגדית.

האם צריך לאשר את פסק בוררות בבית המשפט?

פסק בוררות הינו בר-תוקף גם ללא אישורו על ידי בית־המשפט, ומשניתן הפסק על הצדדים לבצעו כלשונו. עם זאת, לעיתים יש צורך להביא את פסק הבוררות לאישור בית־משפט כדי לאכוף אותו בהוצאה לפועל.

 

כיצד אוכפים את החיובים שפסק הבורר?

פסק בוררות מחייב את בעלי הדין כמעשה בית־דין, וזאת בכפוף להליכי ביטול פסק הבוררות וכאשר אין כוונה אחרת המשתמעת מהסכם הבוררות.

_______________________________________________________________

טפסים 

לטופס "הפניה הראשונה" - טופס בקשה למינוי בורר לחצו כאן!

מידע נוסף

למידע מעמיק ביתרונות הבוררות אונליין לחצו כאן!

למידע מעמיק ביתרונות התיק הדיגיטאלי לחצו כאן!

סרטון שימוש בתיק הדיגיטאלי לחצו כאן!

זקוקים ליעוץ נוסף לפני שמתחילים? לייעוץ ולכול שאלה צרו קשר כאן - ללא התחייבות!

​​​

  • Instagram
  • Facebook
  • Twitter
  • LinkedIn
  • YouTube
  • TikTok
bottom of page